A Memorial Exhibition for a Private Person
For Rachel Cohen Kedar the exhibition represented the split second of separation: the moment of death but also a moment full of life; positive-negative. This point of disappearance is a one time event in the history of this private man and for all of humanity. The means of presentation used by Cohen Kedar at the moment of disappearance are decrepit furniture: a double bed, an old armoire, draws for storage alongside copies of simple home decorations.At first glance it appears to be a bedroom of tombstones, constructions: the beds are full of earth, the storage draws and armoire are covered in earth, as are the stones that fill the children's play carts. On the other hand, inside these parts of furniture a process of rebirth is occurring, where the earth takes an active part in their actuation.

זכרון לאיש פרטי
התערוכה ייצגה עבור רחל כהן קידר את שבריר השנייה של הפרידה; אם תרצו: רגע המוות אבל גם רגע מלא חיים; פוזיטיב – נגטיב. נקודת ההיעלמות הזאת היא אירוע חד-פעמי בתולדותיו של  האיש הפרטי וגם של האנושות כולה. אמצעי הייצוג שבאמצעותו עוסקת כהן קידר בנקודת ההיעלמות הוא רהיטים זנוחים: מיטה זוגית, ארון בגדים ישן, מגירות אחסון, לצד העתקים של קישוטי בית פשוטים. במבט ראשון נדמה כי מופיע כאן חדר שינה של מצבות, קונסטרוקציות: המיטות מלאות באדמה, מגירות האחסון ודלתות הארונות מכוסות באדמה, וכך גם הסלעים המועמסים לעגלות המשחק של הילדים. מצד שני בתוך חלקי הרהיטים הללו מתרחש תהליך של בריאה מחדש, שבו האדמה לוקחת חלק פעיל בהפעלתם.